לא הרבה יודעים, אבל אני נוסע בזמן בזמני החופשי. אחת לשבוע–שבועיים כזה אני לוקח לי יום-יומיים להפעיל את מכונת הזמן שאני מחביא בשירותים כדי לטייל קצת באירועי ההיסטוריה. איפה לא ביקרתי ואת מי לא פגשתי? יצאתי לדייט עם קליאופטרה ושיחקתי שש-בש עם סטאלין. ימים יפים ללא ספק. אבל אם אני צריך לחשוב ולספר לכם על המסע הקשה ביותר שהיה לי? אני אהיה מוכרח להודות שלחזור לתקופת התנ”ך היה סיוט לא קטן, חד משמעית. העניין הוא שהתרבות שלהם שונה מאוד מהתרבות שלנו, באופן טבעי כמובן. אבל יותר מכל, הבדלי השפה היה הדבר הקשה ביותר שחוויתי. דמיינו לעצמכם שאתם מדברים עם עַזְרִיאֵל בֶּן-תָּמִידָע למשל (אחלה בחור, אגב) ואתם מנסים לספר לו על המשוגעת שישבה לפניכם בטיסה חזרה מאמריקה? ניסיתי. הוא היה נורא מבולבל. אחרי עוד ועוד מקרים כאלה שבהם ניסיתי להתידד עם בני-אדם במסע הזמן שלי לתקופת התנ”ך הבנתי שהדבר הוא הכרחי. אין ברירה, אני צריך לקחת את זה על עצמי ולכתוב את המילון המודרני – תנכ”י הראשון. ספר “אמרי הדור” כי מישהו צריך להסביר להם מה זה אוטו, אינטרנט, GPS ומימז.