אזהרת ספויילר קטנה: ישנם ספויילרים לעונות הראשונות בסדרות פאודה ופצועים בראש בהמשך והם מסומנות בסוגריים וכוכביות למי שזה רלוונטי אליו.
לפני שנתמקד בנושא שלנו להיום אני רוצה שננסה להבין קודם כל מהי בכלל בגידה?
בגידה היא שבירת אמון מסוים בין אדם לבין אדם שני או מדינה או מערכת חוקים מוסרית או דתית. יש לנו עשרות סוגים שונים של בגידות שונות, דרכי בגידה שונות וכל אחת מהן יכולה להגיע לידי ביטוי בסיפור שלנו.
בדרך כלל בגידות יופיעו בסיפור באחת מנקודות המפתח של הסיפור שלנו. זה יכול להגיע באקספוזיציה אם מהלך הסיפור שלנו מדבר על מערכת היחסים הלקויה בין 2 הדמויות. זה יכול להיות נקודת השיא והמשבר בסיפור. זה יכול להיות נקודת מפנה וזה גם יכול להיות בפתרון הסופי של הסיפור אם אנחנו מספרים על אנטי גיבור או לחילופין גיבור שמפתח מערכת יחסים כוזבת עם הנבל כדי לנקום או כל סיבה אחרת.
אפשר להסכים שאם מפרקים את המונח הכללי הזה יש לנו 2 סוגי בגידות עיקריות.
.Premditated betrayal- בגידה מתוכננת מראש
דמות א' מפתחת מראש מערכת יחסים כוזבת עם דמות ב' כדי לבגוד בו ביודעין בהמשך הסיפור או בסופו. בדרך כלל במקרים כאלה אנחנו נתמקד ברצון לנקמה. אבל לא רק, זה יכול להיות עבור מניפולציה כלשהי בה דמות א' צריכה להגיע למטרה מסויימת כשבדרך היא צריכה לפגוע בדמות ב' והיא לא מהססת לעשות זאת. זה יכול להיות פסיכופת שקבע את קורבנו בצורה אקראית. ובוודאי ישנן עוד הרבה סיטואציות בהן הדמות שלנו מסוגלת לפתח מערכת יחסים מראש כשהמטרה הסופית שלה היא בגידה ידועה מראש. לא בהכרח לנו כצופים אבל בהחלט לדמות.
.Ongoing betrayal - בגידה המתהווה תוך כדי סיפור
דמות א' ודמות ב' מנהלים מערכת יחסים קיימת אמיתית וכנה ומשהו במהלך הסיפור משתנה שם דמות א' מחליטה שהיא תבגוד בדמות ב'. שוב מכל מיני סיבות שונות. אם דמות ב' למשל ביצעה פשע ודמות א' מחליטה להסגיר אותו למשטרה. או למשל אם דמות ב עשתה משהו שפגע בדמות א' כלומר בגידה על בגידה. או בגידה במערכת יחסים רומנטית בעקבות כניסתה של דמות ג' לסיפור. ועוד ועוד סיטואציות שונות ומשונות.
בתוך כל אחד מסוגי הבגידות הכלליות האלו יש עשרות סוגים שונים וסיטואציות שונות. למעשה ממחקר שביצעתי לשם כתיבת שורות אלו הגעתי לתוצאות של קצת יותר ממאה סוגי בגידות שונות. אנחנו נתמקד ב2 סוגים שהתבקשתי לכתוב עליהן.
.The killer is the cop - השוטר הוא הרוצח
קודם כל אנחנו לא מחויבים לחוק שאומר שהרוצח הוא שוטר פר סה, אלא הוא יכול להיות כל עובד בעל סמכות בעולם הפלילים ובמחלק המשטר. זה יכול להיות שוטר תנועה, בלש, הקפטן של המחוז או חוקר המז"פ.
שנית גם פה אנחנו יכולים לפרק את המושג ל2. האם מדובר על רצח חד פעמי או על רוצח סדרתי? ברצח חד פעמי שוב הסיבות יכולות להיות רבות אבל בדרך כלל בסיפורים מהסגנון הזה אנחנו נתקלים במניע הברור והנפוץ ביותר, נקמה. בדרך כלל זה יהיה נקמת דם על אחד ההורים שבעבר שירת בכוח בעצמו או נקמת דם על הפרטנר לשעבר שנהרג במילוי תפקידו. כשאנחנו כותבים סיפור על שוטר רוצח כמובן שאנחנו יכולים לחשוב על עוד עשרות סיטואציות שונות שיכולות להתאים לנו אבל חשוב לפתח את הסיבות שלנו בצורה נכונה ומספיק משכנעת כדי שהצופה שלנו יקנה את הסיבה לרצח. שהוא יאמין שזה היה רציונלי במובן מסויים. כמה דוגמאות מעניינות בסגנון אנחנו יכולים לחשוב על דורון מהסדרה פאודה (אזהרת ספויילר) *שרצח את השייח כנקמה על גיסו שהיה גם הפרטנר שלו*. או על ניק סאקס מהסדרה האפי! שהורג אנשים בדרך בליווי חד הקרן שבדמיון שלו במטרה למצוא את בתו.
במקרה של רוצח סדרתי כדוגמת דקסטר, בדרך כלל נרצה שהדמות שלנו תהיה באמת חלק מעולם המז"פ כדי להעלים ראיות באופן שיטתי מזירת האירוע או אם הוא לא חוקר מז"פ והוא יהיה בלש רגיל נרצה שהוא תמיד יידחף לתיקים של עצמו למרות שלא הוא הופקד על הקייס.
אם אנחנו נרצה שהדמות שלנו תהיה מעתיקנית של רוצח סדרתי קיים בסיפור. נרצה שהוא ידייק בפרטי הפשע לרמה שלא הייתה ידועה בעיתונות למשל. פרטים שרק המשטרה תדע אבל לא הרוצח עצמו.
ואם נרצה שהדמות שלנו תפליל ברצח דמות אחרת נרצה שהוא יעמיס לנו כמות לא רציונלית של ראיות כנגד דמות ב' המופללת עד שלא יהיה שום צל של ספק שדמות ב' אשמה. ומצד שני יותר מדי ראיות עד לרמה שזה כבר מחשיד.
.Friendly enemy - האויב הידידותי
באופן כללי אנחנו מדברים פה על הסגנון הראשון שדיברנו עליו בעולם הבגידות. פרימדיטייטד בטריאל. הנבל שלנו מפתח מערכת יחסים כוזבת עם הגיבור.
בדרך כלל נרצה שהוא יהיה מניפולטיבי מאוד, שקרן וכרזימתי. אנחנו נרצה שהוא יצליח לכבוש את לב דמות ב' ולגרום לה להערצה לפני שהוא בוגד בה.
אנחנו נוכל להציג לצופה שלנו כבר מתחילת הסיפור את נושא הבגידה במקרים מסוימים או אם נרצה לזעזע ולהחיל את אפקט ההפתעה להסתיר את נושא הבגידה במהלך כל הסיפור. אך עדיין ניאלץ לעבוד לפי אמות האופי שעליהן דיברנו אך לא לשים עליהם דגש. כלומר נוכל לזרוק רמזים עדינים במהלך הסיפור לשקרים קטנים אך לא בולטים כדי לחזק את העובדה שהוא הנבל שלנו.
אם אנחנו נתרכז בכריזמתיות של דמות הנבל שלנו אנחנו יכולים לחשוב על איזה אפקט אנחנו רוצים להשיג אצל הצופה שלנו. אם נרצה להשיג את אפקט הבוז כלומר לגרום לצופה לשנוא אותו במהלך כל הסיפור יהיה חכם יותר לגלות את הפנים האמיתיות
שלו בתחילת הסיפור ולהראות לצופה עד כמה הוא חמוד לשאר הדמויות לרמה שהצופה שלנו ישנא אותו עד עומק ליבו כי הוא מבין את רמת המניפולטיביות של הנבל.
אם נרצה להפיק את אפקט ההפתעה אז נרצה להסתיר את פרצופו האמיתי במשך הסיפור ולהפתיע בסוף למשל כמו בסדרה פצועים בראש (אזהרת ספויילר) *בה מתגלה פרצופו האמיתי של הנבל רק ב10 הדקות האחרונות של הסיפור*. ובמהלך כל הסיפור לגרום גם לדמויות להעריץ אותו או לאהוב אותו ואיתם לסחוף גם את הצופה שלנו.
לקריאת בגידות - חלק 2 לחץ כאן