תיאוריה - התפתחות הסיפורת ההיסטורית

הסיפורת ככלל יכולה להתחלק לשלוש. סיפורת דתית סיפורת היסטורית סיפורת בדיונית. בלי להיכנס לפילוסופיות וויכוחים אתאיסטים – דתיים. הסיפורת הדתית נשארת בתצורתה המקורית אבל הפירושים שלה משתנים ומתפתחים. לעומת הסיפורת הבדיונית או אגדות אם תרצו שעוברת מדור לדור ומשנה את הפרטים עצמם בתוך הסיפור.

חלק מהיותנו ייצור תבוני הכח של הדמיון גורם לנו לייצר ולאגור סיפורים. ומכך להתפתח כזן האלפא של כדור הארץ וככל הנראה ביקום כולו בין אם קיימים חוצנים ובין אם לאו. חלק מהסיפורים נטוו לאורך השנים כבסיס אמוני לבניית קשר אלוהי כדי להחזיק אותנו מנטלית. כלומר הסיפורים חולקים את המוטיב שבו קיים יישות אלוהית כלשהיא. (או יישיויות בדתות אחרות) שמנווטת את העולם על מנת לעזור לחלשים לא לוותר. בין אם מדובר בחלשים פיזיים או מנטליים העובדה שקיים כוח אלוהי מחזיק אותם ומקדם אותם בחיים ומשרה בהם תקווה ואמונה. הסיפורים האלו היו ויהיו אותם הסיפורים בדיוק. ללא שכתובים. מכיוון שחלק מהאמונה בכוח האלוהי שמאחורי הסיפורים הללו טמונה בפרטי הסיפור ועל כן הם חשובים.

חלק נוסף מהסיפורים נכתבו מפרי הדמיון ונקראים אגדות. ולהן יש מספר מטרות. השראה, שיעור מוסף בהתנהלות החיים או לצורכי בידור. סיפורים שנכתבו לשם השראה הם סיפורים שנכתבו על העולם העתידי על מנת לגרום להתקדמות טכנולוגית. בין אם כבר הומצא מכשיר חדש ויוצרו משתמש בסיפור על מנת לקדם את יצירתו ולגרום להפצתו או על מנת להפיץ רעיון עתידני שמישהו אחר ינסה לפתח למציאות. כלומר סיפורי השראה הם התגלמות המושג "מחשבה יוצרת מציאות" על הדף. סיפורים כאלה בדרך כלל ייעלמו בהיסטוריה אחרי היצירה, או שיושתלו בתוך סיפור היסטורי חדש כפרק ממנו.

הסיפורים בעלי הערך המוסף הם הסיפורים שנכתבו כדי להעביר לנו מסר כיצד להתנהל בחיים מבחינה מוסרית או פרקטית. זאת אומרת שהדמויות עוברות תהליך מסוים שמשליך את התוצאות שלה גם על העולם האמיתי והמציאות שלנו. שאפשר לנתח את מה שקורה לדמות ולהימנע מהטעויות שלה בעולם האמיתי ומכאן להימנע מהתוצאות שיופיעו בסיפור במציאות שלנו. הסיפורים האלו לרוב יקבלו אדפטציות חדשות מפעם לפעם ופרטי הסיפור יתעדכנו למונחים חדשים ומודרניים יותר על מנת להצליח להעביר את המסר בסיפור בצורה ברורה יותר בהתאם לדור בו מסופר הסיפור.

הסיפורים שנכתבו לצורכי בידור הם סיפורים שנכתבו כדי ליצור אסקפיזם. כדי לגרום לנו להירגע מחיי היום יום והמציאות הקשה ולברוח לעולם אחר בלי שום מוסר השכל מתחתיו או סיפור לימודי מהעבר. הוא פשוט סיפור לשם ההנאה. סיפורים כאלה לרוב נעלמים אך הטובים שבהם מקבלים אדפטציות שונות במהלך השנים מכיוון שכל אדם שרוצה להעביר את הסיפור הזה מחדש הלאה רוצה להעביר אותו איך שהוא חושב לנכון.

וכמובן, הסיפורת ההיסטורית שהם סיפורים אמיתיים מההסטוריה האנושית. אם כי לא תמיד הסיפורים נשארים במצבם הטבעי. לרוב סיפורים אלו מועברים בעל פה מאחד לשני בתחילתו וברגע שמחליטים להעלותו על הדף לא בהכרח הפרטים נשארים מדוייקים כפי שהמקרה קרה במציאות.

סוגי הסיפורים האלה יכולים לפעמים לחפוף. למשל אמונה דתית יכולה להטות סיפור דתי מסויים כסיפור היסטורי או לחילופין סיפור בדיוני. סיפור בדיוני השראתי יכול להיכנס כפרק בסיפור היסטורי. וסיפור היסטורי יכול להיות באותה המידה גם סיפור בדיוני אלא אם כן ישנם הוכחות מוצקות לאמיתות הסיפור בעולם האמיתי.

אבל עדיין מה שמעניין הוא שהסיפורים הדתיים נשארים במתכונת קבועה לעומת סיפורים בדיוניים שמשתנים עם השנים וככל הנראה עוד ימשיכו להשתנות. כי טבע האדם והיכולת התבונית שלנו היא לספר את הסיפורים. ואת הטובים שבינהם אנחנו תמיד מעוניינים להעביר לדורות הבאים.

לאחרונה חברת וולט דיסני התחילו לייצר גרסאות חדשות ועכשיויות לסיפורים שלהם. ולפעמים אפשר לראות את האנשים מתלוננים ואומרים "בשביל מה צריך להוציא את הסרט שוב? הם רק מנסים לקחת מאיתנו עוד כסף. תאמינו לי הסרטים הקלאסיים הכי טובים". אבל מה שיפה פה לדעתי האישית שלא מדובר פה בכלל בעניין כלכלי נטו. אלא גם בשימור הסיפורים הטובים והעברתם לדור הבא אחרינו שאולי לא בהכרח הסרטים הקלאסים מתאימים להם. מבחינת איכות האנימציה למשל ואיכות האודיו. כי הרי אם נשווה זאת לעולם הספרים הסיפורים התעדכנו פעם בדור לפחות כדי להתאים לדור החדש. השפה השתנתה עם הזמן והעולם עצמו התקדם. וגם את הסיפורים האלו אנחנו קיבלנו בעצמו באדפטציה חדשה בסגנון ויזואלי בעוד שסבנו וסבתנו טענו ש"מה רע בספרים מודפסים? אין על ריח הנייר. והגרסא של הספר הייתה הרבה יותר טובה". ההיסטוריה חוזרת על עצמה אבל באופן חדש לחלוטין. בסופו של דבר הסיפורים הם אותם הסיפורים. וכשסיפור הוא מספיק טוב אנו נרצה להעביר אותו לדור הבא אחריו. וכדי לעשות זאת ניאלץ להתאים את הסיפור בגרסא חדשה. אולי עידן סרטי הלייב אקשן של דיסני הוא לאו דווקא רעיון כל כך רע? ואולי ג'יני שחור הוא בכל זאת סבבה בדיוק כמו ג'יני כחול...

בונוס : פרק פודקאסט שהוקלט בעקבות כתבה זו על ההיסטוריה של דיסני וגם הצגת רעיון המאמר הזה על בניסוח שונה.