בדומה לסיפור הראשון שהעליתי לאתר "הזוג שהתנשק בגלגל הענק" גם כאן השתמשתי בסט של שבעה חוקים רנדומליים שסביבם אנסה לבנות את הסיפור שלי. הפעם הצלחתי ליישם קצת יותר טוב את החוקים שלי על הסיפור ולמדתי מטעויות הסיפור הראשון.
1. הסיפור יתרחש בשנות ה-80.
2. ליבו של מישהו יפסיק לפעום במהלך הסיפור כדי לקדם את העלילה.
3. מישהו מהדמויות ייאלץ להישאר מאחור.
4. הגיבור יהיה גיבור פולקלור מוכר.
5. יהיו 3 נבלים שעובדים יחדיו.
6. דמות תבגוד בדמות נשית כלשהיא.
7. לאחד הדמויות תהיה בעיית התמכרות כלשהיא שהוא מנסה להיגמל ממנה.
ראשית ניסיתי לחפש לעצמי רשימה של גיבורי פולקלור מוכרים על מנת לבחור דמות מהרשימה. רציתי ללכת על דמות בסגנון הרקולס או ת'ור אל הרעם בניסיון להביא אותם אל שנות השמונים. וכשחשבתי על ת'ור מיד הבנתי שאני רוצה את הפאן הקומי הזה שקיים בת'ור בדמות שלי. הרי אם אני כותב סיפור על דמות מהעבר שמגיעה לעולם המודרני אני אהיה טיפש אם לא אשתמש בנושא כדי ליצור קומדיה. הקונפליקט של ת'ור אל מול העולם המודרני בסרטי מארוול היה קומי למדי וחשבתי שכך אני רוצה את הדמות שלי. ולכן בחרתי מתוך הרשימה את המלך ארתור. בדימיוני המלך ארתור ות'ור דומים מאוד בהתנהגות האצילית שלהם, במבטא הבריטי, ובמראה חיצוני.
בשלב הזה ידעתי שאני רוצה להפגיש את המלך ארתור אל מול העולם המודרני, וחשבתי לעצמי מה הוא יעשה כאן? כמובן, הוא יחפש את החרב שלו.
כדי לנסות להדגיש את הפער של ארתור אל מול העולם המודרני החלטתי להציב אותו באמריקה. סגנון הדיבור שלו ושל הסובבים אותו היה שונה למדי בזמן שהוא ידבר במבטא בריטי ואצילי לעומת שאר האמריקאים.
כדי להפגיש אותו עם דמות עכשווית ולא לגרום לדמות להתעלם ממנו לחלוטין חשבתי לעצמי שנוואדה תהיה לוקיישן טוב עבור העלילה. אם בחור ייראה בחור אחר מבוגר ותמהוני ככל שיהיה באמצע מדבר שומם כשאין דבר במשך קילומטרים הוא לא ישאיר אותו שם לבד.
חיפשתי קצת בגוגל ועשיתי התאמות. בדקתי שאין שום דבר על הכביש בו החלטתי לקיים את העלילה והצבתי אותם שם. דאגתי לגרום למלווין להסביר לארתור למה הוא לא משאיר אותו שם כדי לקיים את חוק התפיסה.
החלטתי גם להשתמש בהתמכרות של מלווין לסיגריות כאמצעי לקידום העלילה ובכך להפגיש בינהם ובין פרופסור ריקי.
השמות:
בסיפור הזה ישנם בסך הכל 3 שמות שבדיתי. מלווין, ריקי וסמואל דה וינצ'י.
למלווין קראתי בשם זה על מנת לדמות אותו לשם מרלין מתוך סיפורי ארתור.
לריקי קראתי בשם זה כמחווה לריק מריק ומורטי. ריק וריקי דומים במובן ששניהם פרופסורים ושניהם מטיילים בין מימדים.
עבור סמואל דה וינצ'י בחירת השם הייתה קצת יותר קשה עבורי. רציתי שם שירגיש מאגי ומאצ'ואיסטי. מישהו שמתעסק בכוחות האופל. מישהו שהוא כמו סם ודין ווינצ'סטר מהסדרה "על טבעי". ואני חושב שזה ברור איך סם ודין ווינצ'סטר הפכו לסמואל דה וינצ'י די בקלות.
אחרי החצי הראשון של הסיפור בו הדגשתי יותר את הקומיות שבקונפליקט של ארתור אל מול המודרנה עברתי אל הפנטזיה שבסיפור ואל עולם המאגיה. השלישייה למעשה מוצאת את הספר של סמואל דה וינצ'י מאוד מהר מבלי לדעת שהכל למעשה תוכנן מראש על ידי סמואל בעצמו.
כדי להביא לידי ביטוי את חוקים 2 ו-3 החלטתי שלגרום להם למות כדי לעבור למימד אחר הוא המהלך הנכון בסיפור. את ההשראה גם שאבתי מעולם מארוול הפעם מהסרט דוקטור סטריינג'. בגלל שמלווין מאז ההתחלה היה סקפטי לגבי ארתור החלטתי שהוא יהיה זה שנשאר מאחור.
היה ברור לי בשלב הזה איך להביא לידי ביטוי את שני החוקים האחרונים שנשארו. 3 שומרים על עולם החלומות ואחד מהם יבגוד ויעזור לארתור. אז ניסיתי לנתח את זה.
ידעתי שאחת מהן חייבת להיות נקבה. אבל הבוגד צריך לבגוד רק בה ולא בשני השומרים האחרים. לכן החלטתי לקיים סוג של מעמדות בשלישייה הזאת כשהנקבה תהיה האמצעית. על מנת שהתחתון ביותר יבגוד בה כדי לעלות בדרגה. זה היה צעד הגיוני.
כדי לבחור את השומרים התחלתי במחקר על שדים והתמקדתי בסוג המתמקד בחלומות.
השלושה שנבחרו היו אשמדאי האחראי על השניים האחרים. לילית ומורפיוס הלא הוא הסנדמן.
כאן קישרתי את הכל מחדש באמצעות "גראנד ריביל". מגלים שמורפיוס הוא המוח שמאחורי המניפולציות. הוא זה שגרם לסמואל למצוא את ספר הכישוף של מרלין כדי להחזיר לחיים את ארתור אבל גם להרוג אותו שוב כדי שהוא יהיה זה שיפיל את לילית מהכס שלה, הוא זה שגרם לסמואל לכתוב את הספר שיהיה אחר כך בספרייה ודרכו השלישייה תגיע אליו. וכך גרמתי למורפיוס לבצע אופרציה שלמה כדי לגרום לארתור לחסל את לילית.
אז בואו ננתח את החוקים מחדש:
1. הסיפור יתרחש בשנות ה-80. - בוצע
2. ליבו של מישהו יפסיק לפעום במהלך הסיפור כדי לקדם את העלילה. - כדי לעבור אל בין המימדים הגיבורים היו צריכים לבצע את הכישוף שלמעשה הפסיק להם את פעילות הלב עד שהם חזרו. ולכן בוצע.
3. מישהו מהדמויות ייאלץ להישאר מאחור. - אמנם בסיפור הזה מלווין נשאר מאחור כדי "לשמור על הגופות" אבל למעשה זה לא השפיע בצורה רצינית על העלילה. החוק אמנם התקיים אבל לא היה מועיל לעלילה ואפילו קצת מיותר.
4. הגיבור יהיה גיבור פולקלור מוכר. - בוצע.
5. יהיו 3 נבלים שעובדים יחדיו. - בסיפור שלושת השדים ששומרים על מימד החלומות הם "נבלים שעובדים ביחד" אבל למעשה הם בסך הכל היו מכשול בדרכו של ארתור. אני חלוק בדעתי לגבי הצלחת קיום החוק הזה בסיפור.
6. דמות תבגוד בדמות נשית כלשהיא. - בוצע. מורפיוס בוגד בלילית.
7. לאחד הדמויות תהיה בעיית התמכרות כלשהיא שהוא מנסה להיגמל ממנה. - בוצע בהצלחה מירבית. העובדה שמלווין מכור לסיגריות גרם לכך שארתור ייפגש עם פרופסור ריקי ובכך הייתה השפעה ישירה על החוק בקידום העלילה.
נוסף על כל זה סגנון הכתיבה כאן היה חשוב לי במיוחד, מכיוון שהסיפור מתרחש באמריקה הרגשתי צורך לגרום לסיפור להרגיש אמריקאי. למעשה מה שעשיתי הוא לדמיין את הדיאלוגים באנגלית ואז "לתרגם אותם" לעברית. התוצאה הייתה סיפור שמרגיש מאוד מתורגם עם כל מיני ביטויים שלא שגורים אצל דוברי עברית אבל בהחלט אצל דוברי אנגלית. ומעבר לכך, גם סגנון הדיבור של ארתור לעומת שאר הדמויות הייתה שונה בתכלית. מכיוון שארתור הוא בריטי ניסיתי להשוות לסגנון הדיבור שלו ביטויים יותר אציליים. כמו כך אצל ריקי שנע בין סגנון דיבור פשוט לסגנון אקדמאי.
לקריאה מעט מורחבת יותר על ה"גראנד ריביל" והתוכנית הגדולה של מורפיוס לחצו כאן