'אולי הייתי פזיז מדי' חשב לעצמו פאר בזמן שהוא ישב בבידוד באגף האיקסים בכלא איילון. פאר נלקח לאגף האיקסים בעקבות קטטה שפרצה בינו לבין אסיר אחר בשם רון, במפעל הטקסטיל של הכלא. כעת הוא ישב להרהר בטעויות העבר שלו. בהשתלשלות האירועים שגרמה לו להגיע לכלא ובייחוד לאגף האיקסים.
כשלוש שנים לפני הקטטה בכלא פאר כלל לא ידע כיצד נראה תא מאסר מבפנים. הוא היה אופה פשוט מנתניה. הייתה לו מאפייה קטנה בה הוא עבד ביחד עם אשתו ריטה, עד היום הארור בו נכנס דרך דלת המאפיה שלו "גילי הקטן". גילי הקטן התנשא לגובה של מטר תשעים ושבעה סנטימטרים והוא שקל קרוב למאה ועשרים קילו. גילי דרש מפאר דמי חסות עבור משפחת הפשע "פרטוש" מרמת אמיר. המאפיה הקטנה של פאר בקושי החזיקה מעמד והם חיו מהיד לפה. הדרישה של גילי הקטן ריסקה את הזוג. וכשהשניים לא שילמו את הכסף בזמן התוצאות לא איחרו לבוא, וריטה נמצאה ללא רוח חיים בפתח המאפייה כשחורי קליעים פעורים בחזה.
פאר ידע מי האשמים ומיד בתום השבעה הוא שם דרכו אל רמת אמיר מצוייד ברובה צבאי שנשכח באוטובוס. שפאר מצא את הרובה זרוק תחת מושב באוטובוס הוא מיד ידע שזה הסימן שלו מאלוהים לנקום את רצח ריטה. הוא ירה באחד מבני משפחת פרטוש מחוץ לביתם המפואר אך פיספס. בדרכו חזרה לנתניה הוא נעצר על ידי המשטרה והואשם באחזקת נשק צבאי בלתי חוקי. כך מצא עצמו פאר חולק תא מאסר עם רוצחים ועבריינים מהשורה הראשונה במדינת ישראל. זמן לא רב לאחר שפאר מצא עצמו בכלא הצטרף לכלא אסיר חדש בשם רון. הוא התקבל בזרועות פתוחות אצל חלק מהאסירים ופאר תהה לזהות האסיר החדש.
חבריו לתא סיפרו לו שרון מפורסם בעולם התחתון. הוא הוציא חוזים על כמה מראשי הכנופיות הגדולים בישראל והכל תחת ניצוחו של גדעון פרטוש, ראש משפחת הפשע בעצמו. פאר התמלא בכעס אך לא יכול היה לעשות דבר.
כעבור שנה מאחורי סורג ובריח פאר קיבל עבודה במפעל הטקסטיל של הכלא ביחד עם רון. פאר השתדל במהלך השנה שעברה להתרחק כמה שיותר מרון. אבל כעת הם נאלצו לעבוד קרוב אחד לשני. הם הנידו אחד לשני ראש ולא הרבו לדבר במהלך עבודתם. רון נהג לדבר עם קובי שנהג לשבת משמאלו. ופאר נהג לדבר עם תומאס שנהג לשבת מימינו. הרביעייה העבירו כך שנה נוספת עד שקובי השתחרר ואת מקומו במפעל הטקסטיל תפס אסיר חדש בשם אופיר. אופיר התחבר לרון כמעט מיד והוא שאל את רון לסיבת הישיבה שלו בכלא. רון השיב כי בעברו הוא נהג להיות רוצח שכיר עבור משפחת פשע. רון לא סיפר איזה משפחת פשע אבל פאר ידע והקשיב בחצי אוזן. רון המשיך לספר כי הוא פישל בהתנקשות האחרונה שלו. לאחר ההתנקשות הוא נסע לאיזור התעשיה קרית ספיר בנתניה שם הוא נפטר מהאקדח בפח אשפה. במפעל הצמוד ישב איש אבטחה שבמקרה ראה את רון. איש האבטחה מצא את האקדח ויידע את המשטרה. המשטרה השוו את לוחית הרישוי של האופנוע שלו מהצילומים מזירת האירוע ומהמפעל. כשרון הוריד את הקסדה מחוץ למפעל הוא זוהה מיד וכעבור שעה הוא נעצר בחשד לרצח. אופיר שאל את רון מי היה הקורבן. רון ענה שזו הייתה אישתו של בעל מאפיה קטן שסירב לשלם דמי חסות.
'אולי הייתי פזיז מדי' חשב לעצמו פאר בזמן שהוא ישב בבידוד באגף האיקסים בכלא איילון. 'אולי הייתי פזיז מדי שהכיתי את רון בראשו שוב ושוב בעזרת מכונת התפירה שלי' הוא הביט בידיו המגואלות בדם. 'אולי הייתי צריך לחכות מעט ולהשיג כלי נשק אמיתי.' פאר נשכב על הרצפה הקרה והביט בתקרה הלבנה. 'יהיה מאוד חבל אם רון יישאר בחיים'
הסוף.
Comments