• Hay Haviv

הזוג שהתנשק בגלגל הענק

העולם עמד מלכת ביום שזה קרה. הם ישבו לבדם באוטו המפואר שלו במגרש חנייה ריק מול פארק השעשועים "כיפלילנד" בשעת לילה מאוחרת והביטו אחד לשניה בעיניים. "ג'יימס" היא אמרה והניחה יד על החזה שלו. "ג'י מן בשבילך" הוא אמר בצחקוק, קרץ ורכן לעברה. היא עצרה אותו. "אני חושבת שאולי כדאי שנפסיק"היא אמרה ברצינות". לפחות עד הגירושין שלך. הוא נאנח ונזרק לאחור בכיסא. הייתה שתיקה קצרה כשהוא בהה בשלט הלדים הכבוי. "אמרת לה כבר שאתה רוצה להתגרש נכון?" היא שאלה. הוא לא ענה רק הסתכל החוצה מהחלון. היא הרפתה את השרירים ונשענה לאחור בכיסאה. "אתה לא אמרת לה." היא אמרה. "עוד לא מצאתי את הזמן הנכון. מתי יכולתי בעצם? כשירו עלינו במרקש? או כשהיא חבשה לי את הפצעים מקרב הסכינים באלכסנדריה?". הוא אמר לה. "לא היה לנו רגע מנוחה לאחרונה. וכשהיה בחרתי לבלות אותם איתך, את יודעת את זה". הוא אמר ברכות וליטף את פניה.

חיוך קטן החל להופיע בזווית פיה של מירה. הוא חייך אליה בחזרה ונישק אותה ברכות. ג'יימס ויערה אשתו הם סוכני מוסד כבר כמעט עשור. הוא בן 35 ואשתו קטנה ממנו בשלוש שנים. מירה היא פקידת קבלה במשרדי סוכנות הביון הישראלית שם פגשה את ג'יימס והתאהבה בו. אך הטבעת היוותה מכשול דרך. לבסוף ככל שהתנגדו לרגשות, הם גברו עליהם והזוג הסורר החל לנהל רומן סודי ומתמשך מאחורי גבה של יערה.

יערה וג'יימס נפגשו לראשונה שמונה שנים קודם לכן כשציוותו אותם לאותה היחידה למלחמה בטרור. הם נשלחו לארמניה מחופשים לזוג תיירים צרפתים המבקשים להתאכסן יחד במלון שעל פי הדיווחים המודיעינים נחבא שם מפקד תא דאע"ש רדום. המשימה שלהם הייתה למצוא אותו ולחטוף אותו לגיאורגיה המדינה השכנה ולהטיס אותו לארץ דרך בטומי בצד השני של המדינה. במהלך המשימה הם התאהבו והלילות המשותפים שלהם במוטלים השונים לאורך הדרך הפכו מהר מאוד ללילות סוערים ומלאי תשוקה בזמן שהטרוריסט השבוי שלהם היה כפות ורדום בתא המטען של הואן שלהם.

כשחזרו לארץ הם הפכו לזוג מן המניין. וכעבור שנה ג'יימס קנה לה טבעת יהלום נוצצת במיוחד. האירוע היה יוקרתי. כמה מבכירי משרד הביטחון הופיעו לכבד את הזוג ביום המאושר שלהם. זמר מפורסם ליווה אותם לחופה והכל היה מושלם. אבל לא לאורך זמן.

עברה עוד שנה ואחר כך עוד אחת ויערה סירבה להיכנס להריון. היא אהבה את הריגוש שהעניק לה השירות שלה במוסד ולא הייתה מוכנה להקריב את הקריירה שלה בשביל להפוך לאמא. ג'יימס לא היה מרוצה. הוא היה מוכן להיות אבא. הוא רצה להמשיך את המורשת שלו בעולם. הוא פחד שכל רגע הוא עלול לקפח את חייו בעולם הזה והוא רצה שיהיה לו המשכיות. הוא רצה שתהיה לו גרסא קטנה של עצמו שהוא יכול לקחת למשחקים של מכבי חיפה, לחנך אותו לאהבת המולדת והכי הרבה הוא רצה ללמד אותו ש"אם מתחילים איתך בבית ספר, אל תתבייש להחזיר!". אבל זה לא קרה. יערה הייתה אחת הסוכנות הטובות בישראל והיא לא התכוונה להפסיק. האהבה דעכה. ג'יימס לא אהב אותה כמו פעם. הוא רצה לעזוב אותה כבר זמן מה אבל הוא נקרע בין התחושות שלו לבין העובדה שיערה הייתה זו שדאגה לו בכל שלב בדרך. אינספור הפעמים שהיא הצילה את חייו במדינות שונות ברחבי העולם. תמיד הייתה לצידו. הלב שלו נקרע. עד שהוא פגש את מירה.

הוא התאהב מחדש. אבל הוא עדיין לא היה מסוגל להיפרד מיערה.

דבר הוביל לדבר עד שהם מצאו את עצמם בעוד פגישה סודית מול הפארק. מתנשקים באוטו החמים. "יאללה בואי". הוא אמר ויצא מהאוטו בפתאומיות. מירה נשארה עדיין במקומה מבולבלת. הוא פתח את הדלת שלה ומשך אותה בעדינות החוצה. היא צחקה יצאה מהרכב ולקחה ממנו את מפתחות הרכב שהוא החזיק. היא נעלה את הרכב בלחיצת כפתור בשלט הרחוק תוך כדי שהוא אוחז בידה ומתקדם אל שער הפארק. "מה אתה עושה משוגע?" היא שאלה בצחוק. הוא הוציא פורץ מנעולים קטן מהכיס והבריח חיוך ממזרי. היא עזבה את היד שלו ותפסה בגב חולצתו. הוא התכופף אל מול המנעול הכבד והחל לנצל את כישורי הריגול שלו כדי לפרוץ לפארק. הוא רצה לקחת את מירה לגלגל ענק ולהראות לה את אורות העיר מלמעלה. לנשק אותה ברוך ולאהוב כמו שהם לא אהבו הרבה זמן. המנעול נשמט לאדמה בקול מתכתי רועש. ואחריו דממה. ג'יימס פתח את שער המתכת שחרק והם חמקו פנימה.

הפארק היה שומם. רק רעש צרצרים נשמע ברקע. צחוקה המתגלגל של מירה קטע הרחשים המועטים שנשמעו. "מה אנחנו עושים פה בכלל ג'יימס? אתה לא נורמלי" היא אמרה לו והוא בתגובה תפס אותה עם ידו הימנית במותן. את יד שמאל שלו הוא הניח מעט מעל העורף שלה תומך בראשה ונישק אותה על שפתיה שברקע קרוסלת חדי קרן חשמלית כבויה ועמדת פופקורן ריקה.

"אני אוהבת אותך ג'יימס" היא אמרה מביטה עמוק לתוך עיניו הכחולות שהביטו בה מלמעלה. היא החזיקה את זרועו השרירית ונצמדה אליו לחיבוק חם ואוהב. הוא הריח את שיערה ולחש "גם אני אוהב אותך מירה". ואז קטע אותם צלצול טלפון.

הוא היה של מירה. על הצג היה כתוב שהמספר חסוי. מירה פסעה צעד לאחור וענתה לטלפון תוך מחאותיו של ג'יימס. "נו מאמי, תעזבי את הטלפון זה הזמן הקדוש שלנו". הוא אמר בזמן היא כבר ענתה לשיחה. "הלו?" היא שאלה. בהתחלה הייתה שתיקה על הקו. ואז נשמע הקול.

"היי מירה? זו יערה מהיחידה. את יודעת מי נמצא כרגע במשרד אף אחד לא עונה לי שם".

מירה הכתה את ג'יימס בחזה וסימנה לו לשתוק. "היי יערה, אני יודעת שג'יימס אמור להיות ביחידה לטפל בניירת של הפעולה בתחילת השבוע במעבר כרם שלום. הוא כבר סיים את הדו"ח לפני שיצאתי נשאר לו רק לתייק הכל, לקטלג במחסן את הניירת ואז הוא אמור להכין את המצגת סיכום למחר לקראת הפגישה עם אסי". אמרה מירה. "אז למה הוא לא עונה לי בטלפון המשרדי? גם הנייד שלו לא זמין". שאלה יערה.

"אולי הוא כיבה אותו כדי להיות מרוכז בעבודה? ובנוגע למשרדי, אולי הוא יצא מהמשרד לכמה רגעים. סיגריה או שירותים. או שהוא ירד למחסן ראיות?" ענתה מירה. "בכל מקרה אין לך מה לדאוג. הוא במשרד בוודאות ראיתי אותו ממש לפני עשרים דקות".

בצד השני של הקו יערה נאנחה "אוקיי אני אנסה שוב" היא אמרה וניתקה את השיחה. היא ישבה על האסלה בדירה שלהם שבידה בדיקת היריון חיובית. היא הייתה נסערת. היא עוד לא הייתה מוכנה לתינוק חדש בחיים שלה. היא כבר ניסתה לחייג לבעלה תריסר פעמים לכל אחד מהמכשירים שבהם הוא זמין אך ללא הועיל. ואז היא החליטה להתקשר לקובי.

קובי הוא אחד מלוחמי הסייבר של היחידה שלהם. הוא מסוגל לאתר מכשירי טלפון, לפתוח ציטוטים, לפרוץ למיילים וגם לעקוב אחרי כל מכשירי הג'י פי אס בעולם. והוא מעולה בעבודה שלו. בעזרתו של קובי היחידה לכדה לא פחות משישה עשר מחבלים. חמישה מהם מסעודיה עוד ארבעה מכל רחבי אירופה וכל השאר מהטריטוריה של מדינת ישראל.

"קובי אני צריכה שתאתר לי בדחיפות מיקום של מספר טלפון" היא אמרה ברגע שהוא ענה לשיחה. "יערה, אני בבית עם האישה והילדים. את יודעת שאני צריך צו מהשופט." הוא ענה. "תדברי איתי מחר בבוקר. תגיעי למשרד עם הצו ואני אטפל בנושא". הוא התכוון לנתק כשהוא שמע אותה אומרת "המצב בביירות יכול היה להיגמר אחרת". קובי קפא במקומו. "על מה את מדברת יערה?" הוא שאל.

"אני יודעת מה קרה בביירות. ואם תסרב לעזור לי המסמך שגרסת יעבור לאסי". היא אמרה. הייתה שתיקה בצד השני. "כן, צילמתי עותק" היא אמרה. קובי נאנח בשקט והתיישב מול המחשב הנייד שלו. "מספר?" הוא שאל. יערה הקריאה לו את מספר הטלפון של בעלה והתשובה לא איחרה לבוא. "כיפלילנד" הוא אמר.

"מה? מה הוא עושה שם בשעה כזאת?" היא שאלה. "של מי המספר הזה יערה?" שאל אותה קובי בחזרה.

היא לא ענתה. המחשבות רצו לה בראש. כשמירה ענתה לה לטלפון היא שמעה קול גברי ברקע שנשמע לה קצת כמו ג'יימס. יכול להיות שהם ביחד? "תריץ עוד מספר קובי". היא אמרה והקריאה את המספר של מירה. "הוא גם באותו מיקום, מי אלה יערה? מה כל כך דחוף בשעה כזאת?" הוא שאל אותה אבל היא הספיקה לנתק. יערה החליטה לצאת לבדוק מה לכל הרוחות מתרחש שוכחת לגמרי מעניין ההיריון שתקף אותה.

היא ניגשה לארון ופתחה את הכספת המשותפת שלהם. היא לקחה איתה את האקדח שלה. גלוק 9 מ"מ. היא הצטיידה במחסנית נוספת מעבר לאחת שכבר הייתה טעונה באקדח.

ויערה יצאה לדרך.


"אתה חושב לפעמים שאנחנו עושים טעות?" שאלה מירה בזמן שהיא וג'יימס ישבו מחובקים בגלגל הענק. הוא היה כבוי והם ישבו בתא שהיה בפתחו של המתקן. צמודים לקרקע אך מלאים באהבה. "אי אפשר לחשוב שאנחנו לא עושים טעות. את יודעת אשתי לא אישה רעה בסופו של דבר. אבל הרגש כבר לא שם." הוא אמר. "ואני מעדיף אותך על פניה". מירה שאפה אוויר עמוק לריאות והביטה בו כשהיא נשפה הכל החוצה. "אתה צריך לספר לה שאתה לא אוהב אותה יותר. אתה צריך לעזוב אותה ואז אנחנו נתחיל לצאת בפומבי. נתחתן תוך שנתיים. ובעוד פחות משלוש שנים יהיה לנו ילדה". היא אמרה וחייכה. "או ילד" אמר ג'יימס. הוא נישק אותה שוב בשפתיים. והיא החזירה לו נשיקה בתשוקה. היא עצרה אותו והורידה את החולצה שלה. היא נשארה בחזייה כחולה מעוטרת והיא נשכה את שפתיה בתאווה. ואז קול ירייה פילח את השממה.

גופה הנוקשה של מירה צנח הצידה כשחתיכות מוח ופיסות מגולגלתה עפו באוויר. על ג'יימס ניתז דמה של אהובתו. והוא נשם בכבדות. "מה?" הוא שאל בלחש והביט אל הכיוון ממנו הגיעה הירייה. יערה עמדה במרחק עשרה מטרים ממנו כשהיא מכוונת את הגלוק שלה אליו.

הוא לא היסס וזינק מיד אל מחוץ לתא שבו הם ישבו, מהצד הנגדי של יערה כך שהגלגל ענק הפך להיות חוצץ בינו לבין אשתו. יערה ירתה עוד פעמיים רצופות אך הכדורים פגעו במתכת של המתקן וניתזו הצידה. הוא רץ אל מבנה קטן שהיה בהמשך ונעלם מאחוריו. יערה נאלצה להקיף את הגלגל ענק בריצה ועקבה אחריו. כשהקיפה גם היא את המבנה הוא כבר לא היה שם.

"כמה זמן זה נמשך?" היא צעקה לאוויר בתקווה שהוא יחזיר לה תשובה והיא תזהה את מיקומו על פי הקול שלו. "כמה זמן אתה שוכב איתה?" היא המשיכה.

ג'יימס השתופף מאחורי אחד השיחים הגבוהים מעבר לשביל. הוא שלח יד את המכנס שלו כדי להוציא את הפלאפון אך הוא לא היה שם. הפלאפון נשאר ברכב בחניון. לא נשארה לו ברירה. הוא לא היה חמוש וללא דרך להזעיק עזרה הוא יהיה חייב לעבור את יערה איכשהו ולהגיע לאוטו בחניה.

"איך מצאת אותי?" הוא צעק ממקום מחבואו. היא הסתובבה אל הכיוון שממנו בקע הקול. "קובי היה חייב לי טובה" היא אמרה בזמן שהיא התקדמה אל מקור הקול. "הוא ערך בדיקת סמים שיצאה חיובית בזמן משימת החיסול של יוסוף חאמד ח'אמאני בביירות. השגתי עותק" היא כיוונה את אקדחה אל מעבר לשיח וירתה עוד שתי יריות רצופות. ג'יימס כבר לא היה שם. היא סרקה את הסביבה. ג'יימס הקיף את המבנה מהצד השני שלו וחזר אל הגלגל ענק שוב. הגופה של מירה הייתה שם מדממת מראשה עם עיניים פקוחות לרווחה בוהות במבט חלול על ג'יימס.

צמרמורת עברה בגפו. אך הוא היה חייב להמשיך ולעבור את הגלגל הענק לצד השני אל היציאה מהפארק. הוא עלה שוב אל התא קפץ מעל הגופה כשחתיכות מוח נדבקות לו לחולצה והוא נחת מחוץ לתא בצד השני של המתקן. המתכת רעשה כשהוא קפץ ויערה שמעה את החריקה והסתובבה אל הכיוון. ג'יימס החל לרוץ אל הפתח וחמק דרך השער שהוא עצמו פרץ ונחרד לגלות שכל הגלגלים שלו תקורים. לברוח באוטו הוא כבר לא יוכל הוא חשב לעצמו. אבל לפחות הוא יוכל להזעיק עזרה. לקח לג'יימס עוד עשר שניות נוספות להבין שהמפתחות לרכב נמצאות בכיס של גופתה של מירה. הוא הסתובב חזרה וראה את יערה מכוונת את האקדח אליו מרחוק. הוא היה צריך לחשוב מהר. הוא היה חשוף ללא דרך תקשורת וללא נתיב מילוט. כיפלילנד היה מקום מרוחק במעט מהעיר ולכן גם אם היה זועק לעזרה אף אחד לא ישמע אותו. הוא סרק במבט את הסביבה במהירות וזיהה מוט מתכת זרוק על האדמה במרחק לא רב ממנו. הוא זינק על מנת לתפוס את המוט מתחמק בשניה האחרונה מכדור נוסף שנורה לעברו. הוא תפס את המוט והתגלגל על הרצפה מתחמק מכדור שביעי במספר. חצי מחסנית מאחוריו. "יערה תפסיקי לירות" הוא צעק והתרומם מהרצפה בזינוק הצידה כשכדור נוסף מפספס אותו. בשלב זה כבר עלו דמעות בעיניה. "תמות יא בן זונה" והיא ירתה שוב. הפעם הכדור שיפשף לג'יימס את זרוע שמאל. הוא שלח את יד ימין בשניה האחרונה והכה את יערה במרכז הגוף מצד שמאל שלה. במוט המתכת היו זיזים שפצעו אותה והיא התעוותה בכאב. אך ג'יימס לא עצר. הוא משך את המוט בחזרה מגופה תולש פיסות עור והוא היכה שוב באותה הזווית ויערה שמטה את האקדח. הוא בעט את האקדח הצידה בזמן שיערה קרסה לאדמה בבכי.

היא דיממה. הוא גם דימם מהזרוע שלו. הוא התכופף לאדמה כדי לדבר עם יערה בזווית קרובה יותר. "מה עשית? את רצחת הרגע את מירה!" הוא אמר כשדמעות עלו בעיניו. "לך תזדיין אתה, ומירה, והתינוק המזויין שלך!" היא צעקה עליו בוכה. ג'יימס פער את עיניו בתדהמה והביט במותן המדממת שלה. הוא תפס את הראש מבין מה עשה. אך לא היה לו זמן להשתאות. יערה רצחה את מירה והוא חייב להסגיר אותה למשטרה. ג'יימס פשט את חולצתו ותפס את יערה בפרקי הידיים שלה. הוא גרר אותה כחמישה מטרים אל גדר הפארק הצמיד את ידה אל המתכת והוא החל לקשור את ידיה. ג'יימס קשר אותה בחוזקה בשיטה בה למד במוסד. "אני מצטער." הוא אמר בזמן שהוא קשר אותה. יערה הסתכלה לג'יימס בעיניים במבט מלא שנאה. הוא סיים והתרומם. הוא ניגש את האקדח הרים אותו ושם אותו בכיס. הוא נפנה להיכנס לפארק. ברגע הבא יערה החלה לנסות להשתחרר מהקשר ההדוק. וכשראתה שהיא לא מצליחה היא לחצה את בוהן שמאל בחוזקה פנימה עד שקול פצפוץ נשמע. היא שברה את שורש עצם הבוהן שלה שאפשרה לה לחמוק מהקשירה בקלות יתרה. היא הבחינה בשקית ניילון שעפה לה ברוח. היא מיהרה לתפוס את השקית ולעקוב אחרי ג'יימס.

ג'יימס עמד מעל גופתה המדממת של מירה ממשש אותה מחפש את מפתחות הרכב. עיניה החלולות בהו בו במבט ריק. הוא הסתכל עליה בעצב. הפרצוף שלה נשאר שלם אך כל צידי הפנים שלה היו מרוטשות מהכדור שחדר את הרקה שלה. הוא סגר את עפעפיה בדיוק כשיערה עטפה את פניו בשקית הניילון והידקה אותה. ג'יימס החל להיחנק. הוא ניסה לשאוף אוויר את ריאותיו אך לא היה מסוגל. הוא נאבק לרגע באוויר ואז הבין שידיו משוחררות. הוא פתח את פיו וקרע חור בשקית הניילון באיזור הפה ושאף אוויר צח בחזרה. הוא שלח מרפק לאחוריו בניסיון להכות את אשתו אך הוא פספס והיא עזבה את השקית ותפסה אותו בצוואר מאחור חונקת אותו בחוזקה בידיים חשופות. ג'יימס שיווע לאוויר. הוא תפס את ידיה מנסה להשתחרר מאחיזתה. כדי לגרום לו להרפות מהניסיון להשתחרר ממנה היא התחילה לנעוץ את ציפורנייה בצווארו של בעלה. טיפות של דם התחילו לנזול במורד צווארו. הוא הבחין שהיא לא לא משתמשת באותו החוזק בכל האצבעות. הבוהן השמאלית שלה הייתה רופפת על הצוואר שלו. הוא תפס את הבוהן שלה ביד שמאל וסובב אותה. יערה צעקה ושיחררה את צווארו. הוא הסתובב עדיין אוחז בידה היא ירדה לרצפה. הוא החל להכות אותה בפנים. שוב ושוב ושוב. האף שלה וארובת עין ימין שלה נשברו מעוצמת המכה והיא צנחה חסרת הכרה לאדמה.

הוא התנשם בכבדות. הוא היה צריך לקשור את אשתו שוב ולהביא את הפלאפון במהירות לפני שהיא תתעורר. הוא לקח את החולצה של מירה שהיא הורידה זמן קצר לפני כן וקשר את יערה באותה השיטה בשנית. ג'יימס חזר לגופה של מירה והוציא את המפתחות מכיסה. הגופה המדממת איבדה שיווי משקל ונפלה על ג'יימס. הוא השעין אותה חזרה על המעקה וסב על עקביו לכיוון האוטו.

הוא הדליק את מסך המכשיר שלו ברגע שהוא הניח את ידיו עליו. הוא ראה את כמות השיחות שפספס מיערה ועוד מספר הודעות ממנה שואלות למקום הימצאו. הוא התעלם מהכל וחייג ישירות לאסי, הממונה הישיר שלו בכוח.

"כמה זה דחוף?" היו המילים הראשונות של אסי ברגע שענה לשיחה. "אסי אתה חייב לעזור לי. המצב רע". אמר ג'יימס. "אני לא דוחה לך את המצגת סיכום ג'י. אל תפריע לי יותר" הוא אמר ועמד לנתק את השיחה כשהוא שמע את ג'יימס אומר מהצד השני "מירה מתה". אסי החזיר את הפלאפון לאוזן. "איזה מירה?" הוא שאל. "מירה מהמשרד. היה לי איתה רומן". אסי עצם את עיניו ואיגרף את כף ידו. "מה זאת אומרת רומן? אתה בגדת ביערה?" הוא שאל. "כן" ענה ג'יימס. "איפה אתה ג'יימס?" שאל אסי והתרומם מהמיטה שלו מחפש את החולצה שלו. "פארק שעשועים כיפלילנד". הוא ענה. "איך היא מתה?" שאל אסי תוך כדי שהוא מתלבש. הייתה שתיקה בצד השני. "ג'יימס?" שאל אסי. הוא שמע את ג'יימס מתחיל לבכות. "ג'יימס תהיה איתי, אל תנתק אני בדרך. איך היא מתה?" הוא שאל שוב. "יערה גילתה אסי. היא גילתה" הוא בכה. "ג'יימס תקשיב אני מתחיל נהיגה. עשר דקות אני אצלך אתה שומע אותי?" שאל אסי בזמן שלקח את המפתחות לרכב שלו. ג'יימס הנהן בצד השני של הפלאפון אך אסי לא שמע כלום. "אתה שומע אותי ג'יימס?" הוא שאל שנית. "כן, כן." ענה ג'יימס מחניק יבבה. "חכה לי שם". אמר אסי וניתק.

15 דקות אחר כך אסי החנה את הרכב בחניון הריק ויצא ממנו במהירות רואה את ג'יימס עומד בשער הפארק מדמם ובוכה. "היא רצחה אותה אסי, היא רצחה אותה" הוא אמר. אסי מיהר פנימה במהירות משאיר אחריו את ג'יימס עומד במקומו. הוא התקרב את גלגל הענק כשלעיניו נחשפת הזירה לראשונה. יערה הייתה בהכרה אך תשושה. הוא התכופף על הברכיים והביט ליערה בעיניים. "מה קרה פה?" הוא שאל אותה. "הבן זונה הזה לא יכניס אותי להיריון ויעזוב אותי בשביל הזונה מהמשרד". היא סיננה. "אתה חושב שאני אתן לו להרוס לי ככה את החיים?" היא שאלה והתחילה להשתעל כשדם ניתז מפיה. אסי החל לצחקק. יערה הביטה בו בבלבול. ג'יימס עמד עכשיו ליד גלגל הענק והביט בו מבולבל גם הוא. הצחוק שלו גדל וגדל עד שאסי נכנס לפרץ צחוק אדיר. "מה מצחיק אותך כל כך?" צעק עליו ג'יימס. "החיים מצחיקים אותי ג'י. החיים מצחיקים אותי" הוא אמר ונעמד. "מי חשב שתיכנסי להיריון?" הוא מלמל לעצמו.

"על מה אתה מדבר?" שאלה אותו יערה.

אסי הכניס את הידיים לכיסים והסתכל עליה בשקט. ואז אמר. "את זוכרת את המסיבה שעשינו במשרד חודש שעבר? כפיר השתחרר זה היה סיבה למסיבה. רקדנו כולם בחמ"ל באמצע בחדר ושתינו כמו פסיכופטים". הוא חייך. "אתה היית גמור מעייפות ג'י. והחלטת שנמאס לך ואתה פורש הבייתה. אבל לך יערה זה לא הספיק. את לא הסכמת ללכת ואני אמרתי לכם שזה בסדר אתה יכול ליסוע ואני כבר אחזיר אותה הבייתה אחריך." ג'יימס שלף את הגלוק של יערה במהירות וכיוון אותו אל אסי. אסי שלף את האקדח הפרטי שלו באותה המהירות והם עמדו באקדחים שלופים אחד מול השני. אסי ציקצק בלשונו. "תוריד את האקדח ג'י. תוריד אותו". הוא אמר. ג'יימס לא הוריד את האקדח והביט לאסי עמוק בעיניים. "מה עשית יא חולה בראש? מה עשית?!" הוא צרח את סיום השאלה. "יערה הייתה שיכורה מדי, לא ראתה בעיניים, בקושי עמדה במקום" אמר אסי. "אבל עדיין כל כך יפה". הוא אמר והסיט את מבטו אליה. דמעות החלו לעלות בעיניה והיא התחילה לבכות. "אז אמרתי לך שמספיק להערב ושאקח אותך הבייתה." הוא המשיך לחייך. "תפסיק לדבר" אמר ג'יימס ולקח צעד קדימה אבל אסי הרים את האקדח מהר למול פרצופו של ג'יימס והוא נסוג. "אז עשינו עצירה קטנה בדרך". הוא אמר ויערה יבבה. "מי חשב שדווקא עכשיו הגלולות המזוינות שלך לא יעבדו. העיקר שעל הזרע של האפס הקטן הזה פה הם כן עבדו". הוא אמר והסתכל שוב על ג'יימס. ג'יימס בער בתוכו הוא רצה להרוג אותו. "מה אתה מתכנן לעשות?" שאל ג'יימס את המפקד שלו. "זה פשוט" הוא אמר וחייך. "אני אהרוג את שניכם ואקבור אתכם. אארגן טפסים שמספרים שטסתם למשימה סודית חדשה. ואשכח מכם. אף אחד לא יוכל לשאול פרטים על המשימה כי אני אגיד שהיא סודית. ותיעלמו לנצח" הוא חייך. "ומה תעשה עם מירה?" הוא שאל. אסי הסתובב והביט על מירה המתה. ואז הסתכל בחזרה על ג'יימס. "הממ.." הוא אמר. "אני כבר אחשוב על משהו" הוא חייך חיוך רחב עם שיניים וירה.

הסוף.


*לניתוח תהליך הכתיבה של הסיפור הזה לחץ כאן

©2019 by Hay Haviv